ועדת שחרורים

ועדת שחרורים | כל אדם שעבר על החוק, נאשם בעבירה פלילית, הורשע ונכנס לכלא, יכול לבקש במהלך תקופת העונש לפנות לוועדת שחרורים, כדי לדון ביתרת תקופת המאסר. ישנם מקרים בהם ועדת השחרורים מחליטה לקצר את עונשו של האסיר ולשחררו מוקדם יותר מהצפוי, זאת בהתאם לטיעונים שהאסיר מציג בבקשה.

כל נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל, העולה על חצי שנה זכאי לפנות לוועדת שחרורים בבקשה לניכוי יתרת תקופת המאסר באמצעות עורך דין לועדת שחרורים, זאת בתנאי שריצה לפחות 2/3 מתקופת מאסרו.

תהליך קבלת ההחלטות בועדת השחרורים

במסגרת השיקולים השונים, ההחלטה אם לקבל את הבקשה או לדחותה נתונה בידי ועדת השחרורים בלבד, והיא אינה מחויבת לבקשת האסיר אם לא שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם.

בעת ההחלטה ועדת השחרורים לוקחת בחשבון שיקולים רבים שעתידים להשפיע על עונשו של האסיר.

מהם השיקולים בוועדת שחרורים?

• סכנה לציבור – וועדת השחרורים בודקת ומנסה להעריך אם האסיר יהווה סכנה לציבור ויחזור לפעילותו העבריינית אם ישוחרר.
• התנהגותו של האסיר בכלא – התנהגות טובה בתקופת המאסר בכלא הנה תנאי סף לשחרור מוקדם ממאסר.
• שיקום האסיר – הוועדה בוחנת אם יש סיכוי סביר לשיקומו של האסיר. את הראיות לכך היא אוספת מדיווח על התנהגותו במהלך תקופת המאסר.
• חומרת העבירה שבוצעה – ועדת השחרורים לוקחת בחשבון מהו סוג העבירה בה הורשע האסיר ואת הנסיבות בה נעברה העבירה.
• כתבי אישום קודמים – הוועדה בוחנת את עברו הפלילי של האסיר, אם קיים. במקרה שקיים, הוועדה בודקת אם עברו הפלילי תואם את סוג העבירה שבגינה הוא יושב במאסר.