האם אם שהתעללה בבתה תספוג עונש קשה יותר מבן זוגה ששיתף איתה פעולה?

אישה בשנות ה-30 לחייה הגיעה לבית חולים בירושלים עם בתה בת השלוש לקבלת טיפול רפואי, במהלכו עלה החשד כי האם מתעללת בבתה התינוקת.

לאחר קבלת הדיווח מבית החולים, עצרה המשטרה את האם ובן זוגה בחשד להתעללות בתינוקת, שנחקרה על ידי חוקרת ילדים.

עורכת הדין המייצגת את האם טענה כי היא מתמודדת עם בעיות רפואיות קשות וכי היא מכחישה את כל החשדות ואף משתפת פעולה עם החוקרים. בנוסף ציינה כי כל רצונה הוא לשוב לחיק ילדתה.

ההבדל בין האם לבן זוגה

החוק בישראל מבדיל בין תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע בידי אחראי (במקרה שלנו האם) או לא בידי אחראי על הקטין או חסר הישע.

לכן, הורה צפוי לענישה מחמירה יותר על תקיפה או התעללות בקטין ביחס לאחרים, במקרה המדובר בן הזוג של האישה, זאת מכוח היותה אחראית על הקטין או חסר הישע. יש לציין כי החוק מונה, מלבד הורים גם אחראים אחרים על קטינים, שגם הם צפויים לענישה דומה ומחמירה יותר כגון מורה או שמרטף).

איך נוהג בדרך כלל בית המשפט?

על פי חוק הנוער, ייתכנו מקרים שבהם בית המשפט לנוער יתבקש על ידי פקידי הסעד לתת צו להוצאה ממשמורת. יש לציין כי כל ענייני חזקות ומשמרות על קטין שהוא נזקק או שהוא בסיכון נעשים בהליכים אחרים – חיצוניים להליך הפלילי.

הילדה בת ה-3 נחקרה על ידי חוקרת ילדים. האם יש לכך משקל בבית משפט?

ככלל, העובדה כי הילדה נחקרה על ידי חוקרת ילדים אינה פוגעת במשקלה של החקירה. עם זאת, יש לציין כי ישנם מקרים מסוימים שנמצאים בחוק, שבהתקיימם בית המשפט יצטרך ראיות נוספות מלבד חקירתה ועדותה של הילדה על מנת להרשיע.