לפעמים, גם הודאה באשמה לא מספיקה כדי להעמיד לדין, כמו במקרה של תושב יהוד, שהודה פעמיים בפריצה לדירה ובגניבת ציוד מתוכה, אך זוכה בשל מחדליה של משטרת ישראל.
כתב האישום נגדו הוגש בסוף שנת 2016, אז נטען כי שכר יחידת דיור ביהוד. באחד הימים החליט לפרוץ לדירת שכניו דרך המרפסת, משם הוא גנב מחשב נייד, שני טלפונים סלולריים ומפתחות של מכונית. מאוחר יותר, בעלי הדירה הבחינו שמשהו אינו כשורה, והזעיקו את המשטרה.
השוטרים שהגיעו למקום אכן תשאלו את הנאשם, אך טענו כי הוא אינו מעורב ועזבו את המקום. לאחר מכן, קצין משטרתי הורה לאחד השוטרים לשוב לדירה ולעכבו לחקירה.
"לא ניתן להוכיח שהנאשם מסר את אמרתו מרצונו הטוב והחופשי"
מאוחר יותר הודה הנאשם במיוחס לו ואף הציג לאותו שוטר את הפריטים שגנב משכניו. גם כשהגיע לתחנת המשטרה להמשך טיפול הודה בחשדות נגדו.
בעקבות הודאתו של הנאשם, סברו במשטרה כי התיק סגור, אך בבית המשפט הוא התחרט, וטען כי יש לפסול את ההודאות שלו במשטרה, זאת לאחר שהתברר שעדי ראייה סתרו את גרסת השוטר שהגיע לדירת הנאשם לאחר אותה פריצה. בנוסף לכך התברר כי שוטר נוסף שהגיע לזירת האירוע, שהה עם לבדו עם הנאשם בדירתו כחמש דקות.
לדברי השופט דרויאן גמליאל, גרסתו של השוטר "נתקלה בתמיהות קשות. נסיבות קבלת ההודאה ותפיסת הרכוש נעשו באופן חריג ומתמיה מאחורי דלתיים סגורות. די בכך לקבוע כי לא ניתן להוכיח שהנאשם מסר את אמרתו מרצונו הטוב והחופשי".
הווידאו הוכיח: השוטר לא דובר אמת
השופט החליט לפסול את הודאת הנאשם וכן את הראיות שנתפסו. בנוגע להודאה השנייה, הסביר הנאשם כי ביקש להיפגש עם עורך דין לשחרור ממעצר בשעה 11:30, רגע לפני תחילת החקירה.
התברר כי החוקר שחקר את הנאשם אכן פנה לסנגוריה הציבורית, אך החקירה החלה כמה דקות לאחר מכן בטרם הגיעה הסנגור לתחנה. החקירה הסתיימה כחצי שעה לאחר מכן ובמהלכה מסר הנאשם הודאה נוספת.
במהלך החקירה, ציין החוקר כי שאל את הנאשם אם הוא רוצה להתייעץ עם עורך דין, אך זה השיב "לא". בבדיקת הווידאו מהחקירה התברר כי החוקר כלל לא הפנה שאלה כזו לנאשם.
"בהודעה בדבר זכות ההיוועצות והן באפשרות האמיתית למימושה נפלו פגמים חמורים, ואף מעלים חשד למניפולטיביות מודעת של החוקרים. זכות היסוד של הנאשם נרמסה לחלוטין", כתב השופט בנוגע להודאה השנייה.
"דרכם הנמהרת והפסולה של השוטרים באיסוף הראיות בתיק הובילה לפסילתן, שעשויות היו לבסס את אשמת הנאשם", סיכם השופט. "ללא ראיות אלו לא נותרו באמתחת התביעה ראיות של ממש לאשמת הנאשם. תעשה נא התביעה בחוכמתה ותעביר עותקי הכרעת הדין לכל גורם נדרש לשינון וחידוד ולאבחנה בין מותר ואסור בין כשר לפסול, בין עבודת המשטרה כהלכה לבין 'קיצור הליכים' שאינו אלא ביזוי הליכים שתוצאתו אישום נפל".
