החיסיון מפני הפללה עצמית או בשמו הרווח, "זכות השתיקה", מבטא את אחת מזכויות היסוד שניתנו על-פי חוק לכל אדם במדינת ישראל והוא למעשה הזכות שלא לומר דבר, בין אם בע"פ או בכתב, שעלול להוות ראיה לחובתך בהליך הפלילי.
זכות השתיקה בהליך חקירה קבועה בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות): "אדם הנחקר, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות… חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית".
מה הוא סעיף 47 בפקודת הראיות?
זכות השתיקה במסירת עדות במסגרת הליך דיוני בבית משפט קבועה בסעיף 47 לפקודת הראיות: "אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה".
מדובר בזכות שלא להשיב תשובה מפלילה לשאלה עליה התבקשת לענות. אך, כשמדובר ב"חשוד" הזכות הופכת לזכות שתיקה מוחלטת. על כן, אדם שמגיע לתחנת משטרה לצורך חקירה והוא בסטטוס של "חשוד" יכול להשיב על כל שאלה במילים: "שומר על זכות השתיקה".
בטרם חקירת חשוד על המשטרה להזהירו כי הוא רשאי לממש את זכות השתיקה: "אין אתה חייב לומר דבר. כל שתאמר עשוי לשמש ראיה לחובתך".
הפרה של זכות זו היא פגיעה בזכותך להליך פלילי הוגן ויכולה להביא לידי פסילתה של הודיה במסגרת החקירה שהושגה שלא כדין.
על כן, חשוב מאד כי כבר בשלב הראשון של זימון לתחנת משטרה, תיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום.
לייעוץ עם עורך דין בנושא זכות השתיקה – צרו עמנו קשר