בשנים האחרונות, התגבשה התובנה כי ענישת עברייני מין אינה מונעת חזרה לפשיעה וחלק גדול מעברייני המין חוזרים לפשוע עם ריצוי עונשם. הסיבה לכך ברורה: הכלא איננו מקום משקם ולעיתים הוא ההפך מכך. אמנם, האינטרס הציבורי תומך בענישתם של מפרי החוק והסדר אך כאשר הענישה אינה מונעת פשיעה חוזרת, היא אינה יכולה לעמוד לבדה.
לפיכך, ישנה מגמה לשלב עברייני מין בתוכניות שיקום, על מנת לשמור על בטחון הציבור מפני עבריינות מין חוזרת.
ההנחה הטיפולית בשיקום עברייני מין היא שהתנהגות מינית סוטה איננה מולדת אלא נלמדת ולכן, ניתן לשנות אותה. התוכניות הטיפוליות מנסות לחזק את יכולת השליטה של עברייני המין על ידי למידה והקניית יכולות שונות, אשר יאפשרו להם להתמודד עם ההרגל שלהם לסטייה מינית. קבלת אחריות על מעשיהם תוך זיהוי מצבי סיכון ופיתוח דרכי התמודדות עם אותם מצבים, מגדילה משמעותית את הסיכוי לשיקום וחזרה למוטב.
תכנית השיקום מיועדת לשלוש קבוצות של עברייני מין:
אסירים ברישיון, אסירים משוחררים (עד שנה מיום השחרור) ועברייני מין אשר עברו טיפול בכלא ורוצים להמשיך בטיפול ומעקב.
מתיקי המשרד: קצין צה"ל התחזה במשך 4 שנים לנער ברשת חברתית לילדים ולנוער באינטרנט ושוחח עם קטינות בגילאי 10-16. הקצין שלח כ-4,000 הודעות מיניות מטרידות באמצעות האינטרנט וניסה ליצור עימן קשר מיני. עם 4 מהקטינות נפגש הקצין תקופה ממושכת וביצע בהן עבירות מין בהסכמה. הקצין הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע מעשים מגונים בפומבי, מעשה סדום בהסכמה, בעילה אסורה בהסכמה ובהטרדה מינית ב-11 אישומים שונים. ביהמ"ש השלום גזר עליו 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצויים למתלוננות. בערעור שהגישה המדינה על העונש הקל, החמיר ביהמ"ש המחוזי בעונשו והעמידו על 5 שנות מאסר בפועל. טרם ההסדר עמד הקצין בפני עונש כבד של שנים מרובות מאחורי סורג ובריח. הקצין שלקח אחריות על מעשיו, שולב בתוכנית טיפולית לעברייני מין בכלא, ולאחרונה בעקבות השיקום המוצלח שעובר, יוצא לחופשות סדירות מן הכלא. (ינואר 2012).
לכתבות ומאמרים נוספים בתחום – לחצו כאן
