עבירה של מרמה והפרת אמונים, היא עבירה המבוצעת על ידי עובדי ציבור בלבד והיא מופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין. מטרתה של עבירה זו היא למנוע שימוש לרעה של עובדי הציבור, בסמכות שניתנה להם על פי דין, לשמור על טוהר המידות של בעלי תפקידים ציבוריים וכן לשמור על אמון הציבור במערכת השלטון. כמו כן, ביקש המחוקק למנוע מצב של ניגוד עניינים, שהרי הוא בפני עצמו, פוגע באמון הציבור.
האיסור על עובדי הציבור במסגרת עבירה זו הוא רחב וכולל איסור על כל מעשה, במסגרת התפקיד, אשר נועד לשם רווח אישי, לקידום אינטרס פרטי של עובד הציבור. חשוב לציין, כי הפגיעה בציבור בשל המעשה, אינה חייבת להיות פגיעה חומרית, אלא יכולה להיות גם פגיעה מופשטת שלא ניתן לכמת אותה בכסף, פגיעה של אמון הציבור בשלטון, פגיעה באינטרס הציבורי.
סעיף החוק אינו מתייחס ליסוד הנפשי של העבירה אך הפסיקה קבעה כי יש להראות כי עובד הציבור היה מודע לטיב המעשה ולתוצאה האפשרית של פגיעה באמון הציבור.
מקרה מהנושא עבירות מרמה והפרת אמונים:
שישה מורים בבתי ספר יסודיים הואשמו כי פעלו לשם קבלת תוספת כספית למשכורתם, תוך הונאת משרד החינוך כאשר הציגו מצג שווא לפיו זכאים לתואר אקדמאי. המורים שילמו בתמורה לתעודות המזויפות סכום נכבד. כתב האישום ייחס להם עבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה. ביהמ"ש הטיל על כל אחד מהמורים עונש של מאסר על-תנאי בלבד וקנס כספי.
לייעוץ עם עו"ד פלילי בנושא עבירות מרמה והפרת אמונים – לחצו כאן
