בבואנו לתבוע צד שלישי, בין אם מדובר בתאונת דרכים ובין אם לא – עלינו להבין כי כאשר אנו עושים זאת דרך חברת הביטוח שלנו – סביר להניח שאת דמי ההשתתפות העצמית בגין התביעה, נשלם בכל מקרה. כלומר – גם אם תביעה נדחתה מסיבות שאינן תלויות בנו או בחברת הביטוח, וגם אם הושגה פשרה כלשהי – הסכום המוגדר בפוליסת הביטוח כהשתתפות עצמית ייגבה מאיתנו.
הסיבה לכך היא פשוטה:
מדובר במה שמוגדר על-פי חוק כ"אירוע ביטוחי". כלומר הפעלה של חברת הביטוח – או ניסיון להגיע לפשרה עם חברת הביטוח שלנו. במקרה שבו מופעלת חברת הביטוח שלנו – היא בעצם מייצגת אותנו באופן מלא בהתנהלות משפטית. בדיוק כשם שאנו יכולים להיתבע אופן אישי וחברת הביטוח שלנו תפעל עבורנו ותנהל את המשפט, היא תישא בהוצאות למעט ההשתתפות העצמית. כך עובד גם העניין לצד השני, כאשר אנו מגישים תביעה – על חברת הביטוח חלות הוצאות כגון שכר טרחת עורך-דין, שכר מומחים, הבאת עדים וכיו"ב. על-כן גם במקרים כאלו עלינו לשלם דמי השתתפות עצמית.
עדות לכך נוכל למצוא בפסק דין של תביעה תא"מ 700124-09 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' איזוטופ. פסק הדין אינו מנחה, אך ניתן להסיק ממנו על מהלך הדברים במקרים דומים לאלו.
פסק-דין זה מתאר תביעה של חברת הביטוח "כלל" נגד מבוטח שלה, שתביעתו נדחתה, אך הוא סירב לשלם את דמי ההשתתפות העצמית. בית המשפט, בראשותו של השופט סורוקר, קיבל את התביעה במלואה ופסק כי המבוטח יישא בהוצאות המשפט הקרויות 'הדין והטורח', בגובה של לא יותר מסך ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסת הביטוח שלו. זאת מתוך כך שחברת הביטוח סיפקה הגנה למבוטח בכל מקרה, וכתוצאה מכך נשאה בהוצאות על-אף שהתביעה נדחתה.
חשוב לציין כי אין מדובר בתקדים כלשהו ופסקי דין קודמים כבר ניתנו בעניין זה. אך דוגמה זו מבהירה כי אין קשר בין תשלום ההשתתפות העצמית לבין תוצאות המשפט.
לייעוץ עם עורך דין פלילי בנושא השתתפות עצמית בביטוח – לחצו כאן
