"סחיטה באיומים" לא מעטים אלו השומעים את הביטוי הזה ומדמיינים בראשם כנופיות של פושעים המאיימות על אנשים תמימים. בפועל? מדובר על תופעה רחבה הרבה יותר החוצה את גבולות אנשי הפשע – תופעה הנפוצה גם בקרב אנשים נורמטיביים לכל דבר שבסופו של דבר מוגשים כנגדם כתבי אישום.
מטרתה של עבירה שכזו היא להפחיד את הקורבן, כאשר האיום נועד להביא אותו לבצע מעשה או לחילופין למנוע ממנה לבצע מעשה.
האיום יכול להיות באופנים שונים: החל מאיום המגיע אל הקורבן בעל פה ועד איום המגיע כמכתב או הודעת טקסט.
סחיטה באיומים מגלמת בתוכה מטרה די ברורה שיש למאיים על המאויים: להניע אותו לעשות כרצונו.
האם עבירת סחיטה באיומים נחשבת רק בעת שישנה תוצאה?
רבים סבורים כי העבירה של סחיטה ואיומים אכן נחשבת כעבירה רק במקרים בהם האיום הוליד תוצאה. כלומר, רק בעת שהקורבן נכנע לאיומיו של המאיים.
בפועל, התביעה אינה מחוייבת להוכיח שהאיום התמשש בסופו של דבר וכי הקורבן אכן ביצע פעולה או נמנע מביצוע פעולה בעקבות האיום.
כל הנדרש במקרים של סחיטה באיומים הוא להוכיח את הכוונה של המאיים לאיים באופן של סחיטה. במקרים בהם הקורבן אכן נכנע לאיומיו של המאיים, ניתן אף להטיל עונש כבד שיכול להגיע גם לעד כ-9 שנות מאסר בפועל.
המחוקקים רואים בעבירה זו כעבירה חמורה מאד, כאשר העונש לה יכול להגיע גם לעד כ-7 שנות מאסר במקרים בהם האיום לא מומש.
סחיטה באיומים: מתי היא נחשבת כעבירה?
בעת שדנים בעבירה מסוג סחיטה באיומים, מספיק להוכיח כי למאיים הייתה כוונה להניע את הקורבן: לבצע פעולה או להימנע מפעולה כלשהי.
ניתן לתת דוגמא שבה עובד בארגון מסוים נתפס כגונב כספים מהארגון, תוך שעובד אחר צפה בו. העובד שגנב מאיים על העובד שהיה עד למעשה הגניבה שלו כי במידה והוא ילשין עליו, הוא יפעיל כנגדו כוח פיסי.
במקרים שכאלו, מספיקה העובדה כי העובד שגנב איים על העובד שהיה עד. המשמעות היא שהאיום לא צריך לצאת לפועל ושעל המאיים אכן להפעיל כוח פיסי על המאויים – אלא מספיק האיום לכשעצמו על מנת להיחשב כסחיטה באיומים.
דוגמא נוספת שהינה במידה רבה דוגמא קלאסית היא הדוגמא שבה אדם נקלע למצוקה כלכלית, ועל כן הסתייע בהלוואה שהוא לווה מאדם פרטי. במקרה בו הוא מתקשה להחזיר את ההלוואה בעקבות המצוקה הכלכלית, האדם שהלווה לו מאיים עליו כי במידה והוא לא יחזיר את ההלוואה תוך מספר ימים הוא ישלם על כך מחיר כבד. גם במקרה זה, העבירה היא הסחיטה באיומים, כך שגם במידה והאיום לא מומש בסופו של דבר, מדובר על עבירה מסוג סחיטה באיומים.
עצה או אזהרה נחשבות כאיום?
בעוד ישנם איומים שלא ניתן לפרש אותם בצורה אחרת, גם ישנם מקרים בהם אדם בתום לב מעניק לאדם עצה או אזהרה, וזה מפרש אותה כאיום לכל דבר. האם במקרים כאלו אכן ניתן להגיש תלונה על איומים בסחיטה? במקרים שכאלו הפסיקה תוחמת שני מקרים הדנים סביב שאלה זו: מבחן המהות ומבחן השליטה.
מבחן המהות מדבר על הקשר האובייקטיבי שבו הוחלפו הדברים בין שני המעורבים בשיח, מה היו הנסיבות, באיזה מקום השיח התרחש ובאיזה זמן. המבחן השני, מבחן השליטה מדבר על טיב היחסים שבין הצדדים, תוך שישנו ניסיון להבין מהי מידת ההשפעה שיש לדובר על התממשות דבריו. ככל שהוא יכול לממש את העצה או האזהרה שלו, כך ישנה נטייה לראות בדברים כנוטים יותר לאיום.
לאחרונה סיימו עו"ד בני נהרי ועו"ד שוש חיון תיק סחיטה באיומים שהתנהל בביהמ"ש המחוזי בנצרת, כ"א ייחס לנאשם (בעל עבר פלילי עשיר) עבירות של סחיטה באיומים, חטיפה לצורך סחיטה, נשיאת נשק וירי באזור מגורים, הסחיטה נסובה סביב הלוואה שנטל המתלונן מהנאשם ולא השיבה. עו"ד בני נהרי ועו"ד שוש חיון הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות במסגרתו תוקן כתב האישום, ביהמ"ש קיבל את הסדר הטיעון וטיעוניהם של עו"ד בני נהרי ועו"ד שוש חיון והטיל על הנאשם עבודות שירות בלבד.
עשוי לעניין אתכם בנוסף:
