בסוף שנת 2016 חשפה ויצו את מדד האלימות לאותה שנה. על פי המדד, 96 תיקים נפתחים מדי יום בישראל בגין אלימות במשפחה – עלייה של 60 אחוז לעומת שנת 2015.
בנוסף, נרשמה עלייה של 78.4 אחוז בתיקים שנפתחים בגין אלימות בין בני זוג כשהנפגעת היא האישה. אם זה לא מספיק, בשנת 2016 טופלו במקלטים השונים למעלה מ-12 אלף נשים בגין מקרים שונים של אלימות במשפחה, כאשר לא כולן הזדקקו לטיפול בשל אלימות פיזית.
נקודת האור: נרשמה ירידה של 36.2 אחוז בטיפול בילדים ונוער במרכזים השונים המיועדים למניעת אלימות, כש"רק" 987 קטינים טופלו במוסדות אלו במהלך השנה.
ממש לא רק אלימות פיזית
בכל אופן, כשמדברים על אלימות במשפחה, נראה כי הדבר הראשון שעליו חושבים כשעולה הנושא הוא אלימות פיזית ומכות. לצערנו הרב, רבים חושבים שאם לא מדובר באגרוף, סטירה או בעיטה, לא מדובר כלל באלימות בתוך המשפחה.
אלא שמלבד אלימות פיזית, ישנם מקרים נוספים של אלימות בתוך המשפחה, כמו אלימות מילולית, נפשית, מינית וכלכלית.
- אלימות מילולית: אלימות מילולית כוללת בדרך כלל קללות, השפלות, עלבונות וכינויי גנאי, כמו גם איומים לפגיעה פיזית. גם שתיקה וסירוב לענות ולשוחח עשויים להיחשב כאלימות מילולית במקרים מסוימים.
- אלימות נפשית: התנהגות הגורמת לפגיעה ולנזק ביכולות החשיבה וההיגיון של הנפגע. היא נגרמת בדרך כלל כתוצאה מאלימות פיזית ומילולית, אך לא רק. גם חוסר רגישות וחוסר מתן תשומת לב לצרכים רגשיים עשוי לגרום לפגיעה נפשית אצל אנשים מסוימים. גם נטישה, ערעור האמון, מניעת מפגשים עם חברים או משפחה, קנאה קיצונית, גרימת פחד או חרדה, השפלות ועוד יכולים להיכנס תחת קטגוריה זו.
- אלימות מינית: כפיית יחסי מין על אדם תוך כדי גרימת תחושת השפלה וכאב.
- אלימות כלכלית: מניעת גישה למשאבים כספיים כמו חשבונות בנק, שליטה על כל הרכוש והקצבת כסף על פי רצונו של בן הזוג השולט. לא רק שהתנהגות זו גורמת להשפלת בן או בת הזוג, אלא אף להגברת התלות בבן או בת הזוג אשר שולטים במשאבים הכספיים.
