כאשר הוחלט על הגשת כתב אישום נגד אדם אשר נמצא במעצר ימים, והמשטרה דורשת את הארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, נקרא ההליך מעצר עד תום ההליכים.
אלא שגם אם לא הוגש כתב אישום נגד אדם, אך למרות זאת המדינה מודיעה כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום בעתיד, בית המשפט יכול להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של החשוד במספר ימים נוספים על מנת לאפשר לה לעשות זאת.
אילו עוד דברים כדאי לדעת על מעצר תום הליכים?
ראשית, מגיע השלב של מעצר ימים. מעצר זה מגיע בתוך 24 שעות ממועד המעצר הראשוני. בהנחה שהחשוד טרם שוחרר, הוא מובא בפני שופט וזה רשאי להאריך את מעצרו או לשחררו. אם החליט להאריך את מעצרו, הוא רשאי לעשות זאת לתקופה שלא מעבר ל-15 ימים.
לאחר אותם 15 ימים, רשאי השופט להאריך שוב את מעצרו של החשוד ב-15 ימים נוספים (השופט רשאי להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתקופה של 30 ימים), זאת לפני הגשת כתב האישום. יש לציין כי אם הבקשה להארכת מעצר אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, רשאי השופט להאריך את תקופת המעצר עד ל-75 ימים. בתום 30 הימים, החקירה בדרך כלל מסתיימת, והחשוד משוחרר אלא אם הוגש נגדו כתב אישום והוחלט לעצור אותו עד תום ההליכים.
לאחר הגשת כתב האישום, רשאי בית המשפט לצוות על מעצר עד תום ההליכים. מעצר זה יימשך בדרך כלל עד למתן פסק הדין מבלי צורך לחדשו. אלא שגם כאן יש מספר מגבלות. אם המשפט לא החל בתום 30 יום מהגשת כתב האישום, הנאשם ישוחרר. כמו כן, אם הנאשם נעצר לתקופה של תשעה חודשים ולא ניתנה בעניינו הכרעת דין הוא ישוחרר גם כן.
האם ניתן לערער על החלטת מעצר עד תום ההליכים?
בכל מקרה שבו הנאשם ועורך דינו משוכנעים כי בית המשפט טעה בהחלטתו לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים, הם יוכלו להגיש ערעור במטרה לשנות את ההחלטה. בנוסף, אם אחד מהתנאים הבאים מתקיים, עורכי דינו של הנאשם יכולים לדרוש עיון חוזר בקביעת בית המשפט בנוגע למעצר זה. התנאים: נמצאו עובדות או ראיות חדשות, חלף זמן רב מאז הוראת בית המשפט או שהנסיבות השתנו.
