מהם המדרגים של עבירות המתה בישראל?

תזכיר החוק לתיקון חוק העונשין, התשע"ב-2012, מציע רפורמה במדרג עבירות ההמתה (רצח, הריגה, גרימת מוות ברשלנות), תוך הוספת עבירות חדשות. התזכיר מבוסס על המלצות ומסקנות של צוות בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר ומחכה בימים אלו לאישורה של הכנסת.

מוצע כי עבירת הרצח עליה מוטל היום עונש מאסר עולם חובה, ואשר ביהמ"ש אינו מוסמך לסטות מעונש זה, אלא במקרים המנויים בסעיף 300א לחוק, תחולק לשניים- עבירת "רצח בסיסי" שהעונש עליה יהיה לכל היותר מאסר עולם, (המתה מכוונת והמתה באדישות- שוויון נפש לאפשרות גרימת תוצאות המעשה) ו"רצח בנסיבות מחמירות" שהעונש שלצדה יהיה לפחות מאסר עולם. (נסיבות מחמירות למשל: תכנון/גיבוש החלטה להמית, קורבן עד בהליך פלילי, גזענות, אכזריות/התעללות בקורבן, קורבן קטין שעובר העבירה אחראי עליו, קורבן עובד ציבור- פגיעה כוונה בשל תפקידו, רצח במסגרת ארגון פשע/טרור ועוד).

מה היא שיטת המשפט הישראלית?

בשיטת המשפט הישראלית, מרבית העבירות מבוססות על מחשבה פלילית, שכוללת בהתייחס לאפשרות גרימת תוצאות המעשה, הן כוונה והן פזיזות. בחלק מעבירות התוצאה ישנה הבחנה בין כוונה ופזיזות אך באף אחת מהן אין הבחנה בין שתי חלופות הפזיזות- אדישות וקלות דעת. על כן קיימת הצדקה עניינית לאבחנה בין יסוד נפשי של אדישות לבין יסוד נפשי של קלות דעת ולכריכה של האדישות והכוונה יחד תוך אבחנה ביניהן ובין קלות הדעת.

עבירות המתהעבירת הרצח היום, אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם תחתה, כשבמקביל, היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי לתייגם כרצח.

בנוסף, תבוטל עבירת ההריגה, שהעונש עליה הוא 20 שנות מאסר לכל היותר. במקומה יושתו שתי עבירות: "המתה באחריות מופחתת", שדינה יהיה 20 שנות מאסר, ו"המתה בקלות דעת" שהעונש בצדה יהיה 9 שנות מאסר.
עבירת ההמתה באחריות מופחתת תכלול, על פי המוצע, מקרים בהם מסיבות שונות, חרף התקיימותו של יסוד נפשי של אדישות או כוונה כלפי התוצאה הקטלנית, אשמתו של המבצע אותה חמורה פחות. (למשל מצבים של קינטור).

המתה בקלות דעת (מודע להתרחשות התוצאה אך מקווה שתוצאה קטלנית לא תתרחש, להבדיל ממי שממית תוך אדישת לאפשרות גרימת המוות שהיה עד כה בגדר הריגה)- למשל תאונות דרכים.

המתה באדישות לגביה לא התקיימו נסיבות מקלות, מוגדרת היום כעבירת הריגה ותהפוך עפ"י המוצע- לרצח. מקרה מותו של אריק קרפ יכול היה להיחשב רצח במצב זה.

בתזכיר החוק מוצע גם להוסיף עבירה של "גרימת מוות בהתרשלות רבתי" שהעונש עליה יהיה חמש שנות מאסר. (יסוד נפשי של רשלנות כלפי התוצאה וכן התנהגות אשר סוטה סטייה ניכרת מהתנהגות סבירה ובנוסף מודעות להתנהגות המסוכנת). מדובר בדרגת ביניים בין עבירה של המתה בקלות דעת לבין גרימת מוות ברשלנות, עבירה שקיימת היום ותישאר גם בהמשך.

כמוכן, מוצע להוסיף עבירה של "המתה בעקבות בקשת הקורבן" שהעונש עליה יהיה 5 שנות מאסר. (בקשה מפורשת חופשית ושקולה של הקורבן עקב מצבו הרפואי הקשה- וזאת בשונה מסיוע להתאבדות שם הפעולה הסופית מבוצעת ע"י הקורבן ולא ע"י הממית).

מוצע לבטל את: עבירת "המתת תינוק", "העלמת לידה", "איום בכתב לרצוח" ו"גרימת מוות" – שכן אינן רלוונטיות לימינו ואינם הולמים חקיקה מודרנית.

לחצו לייעוץ עם עורך דין בנושא עבירות המתה

רוצה לחזור למשהו ספציפי בעמוד?

שתפו את התוכן. בחרו את הפלטפורמה שלכם!

עורך דין שוש חיון

עו"ד שוש חיון

בוגרת תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר-אילן. הייתה שותפתו למשרד של העו”ד הפלילי בני נהרי ז”ל. במהלך כ-10 שנים עבדו יחד על מאות תיקים ידועים בכל תחומי המשפט הפלילי.

התקשרו עכשיו 24/7