חקירה משטרתית: שלבי החקירה והשלכותיה | חקירה משטרתית מיועדת לבירור, איסוף ראיות ומסירת עדויות והיא נועדה לקשור קשר בין הנחקר לבין העבירה הפלילית המיוחסת לו. החקירה מתבצעת על ידי חוקרים ממשטרת ישראל שאחראים לשמור על החוק והסדר.
במהלך החקירה מבררים החוקרים האם הנחקר ביצע עבירה פלילית או שמא יש בידיו מידע אודותיה. כמו כן, החוקרים אוספים ראיות שעשויות לשמש בהמשך נגד החשוד בביצוע העבירה הפלילית ואף להוביל להעמדתו לדין.
חקירה סמויה אל מול חקירה גלויה
חקירה משטרתית יכולה להיות חקירה סמויה (ללא ידיעת החשודים) המתבצעת באמצעות מעקבים ותצפיות, חקירת אנשים קרובים, האזנות סתר, סוכנים סמויים ועוד. מנגד, החקירה יכולה להיות גלויה ולכלול תשאול בחדרי חקירות של משטרת ישראל ואזהרה מפורשת של החוקרים בפניי הנחקר כי הוא "חשוד בביצוע עבירה". בראשית החקירה הגלויה החוקר יפתח עם הנחקר בשיחה "ידידותית" שמטרתה לייצר כימיה ראשונית. החוקר ישאל שאלות פתוחות שמטרתן לקבל פרטים מפורטים אודות המקרה. בשלב זה החוקר עשוי להיראות כ"חבר" שמנסה לעזור בעת צרה.
החוקר ימשיך וישאל שאלות "מבלבלות" במטרה לנסות ולגלות שקרים וסתירות בגרסת הנחקר, במידה והחוקר ימצא סתירות בדבריו הוא ינסה לאמת אותו עם שקריו. לעיתים במהלך החקירה החוקרים עלולים להשתמש בתחבולות חקירה כמו למשל: "פיברוק ראיות", תחבולה מוכרת שבמסגרתה החוקרים אומרים לנחקר מידע שקרי לגבי ראיות שמוכיחות את אשמתו. קחו בחשבון שחקירה משטרתית טומנת בחובה השלכות מרחיקות לכת על עתידו של הנחקר. לכן במסגרת החקירה במשטרה חשוב שתדעו את כל הזכויות המגיעות לנחקר במסגרת החוק.
חובת התייצבות לחקירה במשטרה: יש דבר כזה?
זימון לחקירה במשטרה אינו מחייב את החשוד בהתייצבות. קיימת אפשרות לסרב ולבקש צו מעצר, אך לרוב עדיף להתייצב לחקירה במשטרה. צו מעצר פירושו הגעה פיזית של ניידת משטרה למקום העבודה או לביתו של החשוד בעבירה, דבר שעלול לגרום למבוכה לכל הדעות. במידה והחשוד החליט להגיע לחקירה – זה הזמן שלו להתייעץ עם עורך דין פלילי שיוכל לסייע לו במקצועיות ולהקדים תרופה למכה.
מה ההבדל בין חקירה משטרתית באזהרה למסירת עדות?
חקירה משטרתית באזהרה פירושה שהנחקר מוגדר כחשוד בפועל, יש לו תיק מב"ד (ממתין לבירור דין) בגיליון הרישום הפלילי. חקירה באזהרה כשמה כן היא – מתחילה באזהרת החשוד שלפיה "דבריו עלולים לשמש כנגדו" וממשיכה ביידוע החשוד לגבי זכויותיו על פי החוק. בחקירה באזהרה, חוקרי המשטרה רשאים לבצע, כאמור, "תחבולות חקירה" כמו: לשקר לנחקר, לעצור אותו, למסור פרטי שווא ועוד.
כשנחקר מוזמן רק למסירת עדות הוא אינו מרגיש חשוף לחקירה פלילית, לכן לעיתים במסגרת החקירה המשטרתית החוקרים מסתירים את העובדה שהנחקר מוזמן לחקירה באזהרה ומשקרים שההזמנה היא למסירת עדות בלבד. הסיבות לכך הן: מניעת שיבוש הליכי חקירה מצד הנחקר, שימוש בגורם ההפתעה בזמן אמת כדי לוודא את האותנטיות של הנחקר ומניעת אפשרות של התייעצות מוקדמת עם עורך דין ובניית קו ההגנה לפני החקירה.
מהן זכויות הנחקר בחקירה פלילית?
במסגרת החקירה הפלילית יש לנחקר זכויות המעוגנות על פי החוק, ביניהן:
- זכות השתיקה – נחקר המצוי בתהליך חקירה במשטרה רשאי לא להשיב על שאלות החוקרים בכדי לא להפליל את עצמו, החוקרים מחויבים להודיע לחשוד על זכות השתיקה ולהסביר לו אודותיה. עם זאת שתיקת החשוד במסגרת החקירה עלולה לחזק את הראיות בתביעה נגדו.
- צו בית משפט לחיפוש בסלולרי – יש לנחקר זכות לסירוב ביצוע חיפוש במכשיר הסלולרי ללא הצגת צו מבית משפט המאפשר לחוקרים לבדוק שיחות והודעות במכשיר הסלולרי.
- זכות ההיוועצות עם עורך דין – בכל שלבי החקירה במשטרה הנחקר רשאי לעצור את החקירה בבקשה להתייעצות עם עורך דין פלילי.
- התנהלות לא חוקית של החוקרים – במידה והחקירה מתנהלת באופן אלים ובהתנהלות לא חוקית – הנחקר רשאי לעצור את החקירה ולהמשיך אותה רק כאשר יתייחסו אליו בצורה מכבדת.
היוועצות עם עורך דין פלילי: ויפה שעה אחת קודם
השלב הקריטי ביותר בתהליך החקירה המשטרתית הוא התייעצות מוקדמת ככל האפשר עם עורך דין פלילי שמכיר ויודע את החוק על בוריו ויוכל לסייע לחשוד על הצד הטוב ביותר בתיק. התייעצות טרם החקירה המשטרתית תסייע לחשוד במניעת טעויות הרות גורל שבשלב מאוחר יותר בחקירה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן.
