עורך דין פלילי שהבריח לאסיר שייצג סם מסוכן מסוג קוקאין נעצר על ידי המשטרה, שמתכוונת להכריז עליו כ"סוחר סמים", לאחר שהבריח את הסם המסוכן לאותו אסיר בשתי הזדמנויות שונות. נגד עורך הדין הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ייצוא וייבוא, מסחר ואספקת סמים מסוכנים.
מדוע לעורך הדין מיוחסות הן עבירות של ייבוא והן עבירות של ייצוא והאם בית המשפט נוהג אחרת בשל העובדה שמדובר בעורך דין?
החוק אינו מבדיל בין עבירות ייצוא וייבוא לבין אספקה
עורך הדין מואשם בעבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף הסעיף העונשי שבפקודה, הטומן בחובו עונש מאסר שבחלקו העליון עומד על 20 שנות מאסר.
למעשה, הוא אינו מואשם הן בייצוא והן בייבוא, אלא הוא מואשם באספקת הסם האמור לאסיר, ואותה אספקה נכללת בגין אותו סעיף עבירה המדבר על ייצוא, ייבוא, הספקה וסחר בסם מסוכן.
כמו כן, על אף שעורך הדין לא יואשם הן בייצוא והן בייבוא הסמים, החוק אינו מבדיל, מבחינת רמת הענישה, בין ייצוא וייבוא לבין אספקה – כפי שתואר במקרה הנדון.
סנקציות משמעתיות ונסיבה מחמירה?
עורך הדין, פרט להברחת הסם לאסיר בין כותלי הכלא, עשוי להיות מואשם בעבירות נלוות אחרות כגון החזקת אותו הסם ועבירות של שיבוש הליכי משפט. בנוסף, בשל היותו עורך דין פעיל, הוא צפוי לסנקציות משמעתיות (ייתכן אף בסנקציה המשמעתית החמורה ביותר – שלילת רשיונו).
בית המשפט עשוי לזקוף לחובתו את העובדה שהוא הינו עורך דין, כנסיבה מחמירה. מטבע הדברים, עורכי דין, משמשים במקרים רבים כ"פקידי בית המשפט", ותפקידם להיות אמונים על הסדר והחוק ולגלם טוהר מידות מוגבר.
