מדי יום, מתקבלים במשטרת ישראל אינספור תלונות שונות. חלקן חשובות מאוד ומביאות בסופו של דבר למיצוי הדין עם האדם שנגדו הוגשה תלונה, אך חלקן משתייכות לקטגוריית תלונות שווא – תלונה שקרית – הנובעת בשל רצונו של המתלונן לפגוע בצד השני, ממניעים נקמניים או בשל הרצון להשיג יתרון משפטי.
בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בתלונות שווא, בעיקר על אונס והטרדות מיניות, זאת בשל ההנחיה הקיימת, לפיה לא יינקטו צעדים פליליים נגד המתלונן או המתלוננת בגין עבירות של אלימות ואונס.
בנוסף, ניתן למצוא תלונות שווא רבות בתחום המשפחה, בשל הרצון להשיג יתרון משפטי בהליך אזרחי בכל הקשור לצוואות וירושות, הפעלת לחץ על הצד השני ורצון לנקום על פעולות עבר.
תלונות בגין רצח, אונס וכו' לא יוגשו נגד כל אחד, אך תלונות שווא דווקא כן. למעשה, כל אדם נורמטיבי יכול למצוא את עצמו לפתע חשוד במעשה פלילי, על אף שלא היה מעורב כלל. אז אם מצאתם את עצמכם עומדים מול תלונת שווא, מה עושים?
האופציות: פעולה במישור הפלילי או האזרחי
בעבר הייתה קיימת הנחיה של הפרקליטות, לפיה גם כאשר מדובר בתלונת שווא של מתלוננת, לרוב היא לא תועמד לדין וזאת כדי שלא להרתיע נשים מלהתלונן בנושאים אלו. למרות זאת, במרץ 2016, תוקנה הנחיה זו ונקבע כי מעתה, אם ישנה תשתית ראייתית לתלונת שווא, כן יוגש כתב אישום נגד המתלונן או המתלוננת.
במקרים שבהם נמצא כי מדובר בתלונת שווא, יוכל הנפגע לפעול בשתי דרכים עיקריות: במישור הפלילי – הגשת תלונה במשטרה נגד הצד השני או במישור האזרחי, על ידי הגשת תביעה לבית המשפט נגד המתלונן בדרישה לפיצויים בגין תלונת שווא.
חשוב מאוד לפעול בקור רוח ולנסות לאסוף כמה שיותר ראיות שיעזרו להוכיח שמדובר בתלונת שווא, כמו הקלטות, הודעות, צילומים ועוד. כמו כן, חשוב מאוד להיות ערני עד מאוד, ולהגיע למסמכים שעשויים לעזור לך במקרה הצורך לפני שהצד השני עושה זאת, שכן כאן קיים סיכון להעלמת ראיות.
דבר נוסף שעשוי לעזור במקרה של הגשת תלונת שווא, הוא ניסיון להקליט שיחה עם הצד השני, כדי לנסות ולהראות שמדובר בתלונה שקרית. כמו כן תמיד ניתן להיעזר בחוקר פרטי.
