לצה"ל קיימת מערכת משפטית צבאית ייחודית לו, הנפרדת מהמערכת האזרחית והיא פועלת מכוחו של חוק השיפוט הצבאי. חלק מן העבירות הקיימות במשפט הצבאי, קיימות גם בדין האזרחי אך חלקן ייחודיות למשפט הצבאי, כמו עבירת נפקדות ועבירת עריקות.
מרבית החקירות מנוהלות על ידי מצ"ח וההחלטה האם להעמיד לדין או אם לאו, היא בידו של הפרקליט הצבאי.
לבתי הדין הצבאיים סדרי דין שונים מבתי המשפט הרגילים ועל כן, כאשר חייל בסדיר או איש קבע, זקוק לייצוג משפטי, עליו לפנות לעו"ד הבקיא בדיני צבא ומוסמך לשמש כסנגור צבאי. עורך הדין יעניק לווי משפטי מלא החל משלב החקירה ועד לסיום ההליך, כאשר לעיתים ניתן למנוע הגשת כתב אישום או להגיע להסדר במסגרתו יוטל עונש מופחת.
האם ניתן לערער על פסק הדין? בהחלט. ישנה זכות לערער על פסק הדין של הערכאה הראשונה (בית הדין הצבאי המחוזי) לבית הדין הצבאי לערעורים. המבקש לערער על פסק דינו של האחרון, יאלץ להגיש בקשת רשות ערעור והוא ידון בבית המשפט העליון.
פסיקה מהתחום עבירות במשפט צבאי שקיימות בדין האזרחי:
חייל בדרגת סמ"ר הורשע בבית הדין הצבאי המחוזי בעבירות של שימוש בסם מסוכן ובהתנהגות שאינה הולמת ונגזרו עליו 2 ימי מאסר, 3 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 1000 ₪ והורדה לדרגת טוראי. בערעור לבית הדין הצבאי לערעורים טען המערער באמצעות עורך הדין כי החוקרים לא יידעו אותו על זכותו להיוועץ בעו"ד וכן כי דגימת השתן שניטלה ממנו פסולה לשמש כראייה היות ולא הוסבר לו שהוא אינו חייב למסור את הדגימה. ביהמ"ש בדעת רוב קבע כי יש להושיט סעד למערער בגין הפרת זכותו החוקתית להליך הוגן. על כן, ביטל ביהמ"ש לערעורים את הרשעתו ואת הורדתו בדרגה מטעמי הגנה מן הצדק.
לעוד מאמרים וכתבות בתחום – לחצו כאן
