חיפוש בלתי חוקי ללא חשד סביר לעבירה

משטרת ישראל מוסמכת לערוך חיפוש בגופו ובחפציו של אדם עם או בלי צו שופט

אולם, בהעדר צו של שופט, מותנה סמכות החיפוש בקיומו של חשד סביר להתרחשות עבירה. בהעדר חשד סביר, ניתן לערוך חיפוש רק אם אותו אדם נתן את הסכמתו לחיפוש.
דוגמא מן הפסיקה: שוטר הבחין במהלך סיור שגרתי בנאשם, אדם מבוגר כבן 60, ודרש ממנו להזדהות. חיפוש במסוף המשטרתי העלה כי לנאשם רישום פלילי בגין עבירות שביצע לפני שנים אך לא עומד נגדו צו מאסר. השוטר ביקש מהנאשם לרוקן את כיסיו שם נמצאה סכין. הנאשם הסביר כי הסכין משמשת אותו לקילוף פירות משום שאין לו שיניים תחתונות.

השוטר לא קיבל טענה זו, עיכב אותו לחקירה וכעבור מספר חודשים, הוגש כתב אישום בגין החזקת סכין שלא כדין. בית המשפט השלום קבע כי החיפוש היה בלתי חוקי משום שלא היה חשד סביר לעבירה כנדרש בחוק. לכן, לא יכולה הסכין לשמש כראייה קבילה והוא זיכה את הנאשם. הפרקליטות ערערה ובית המשפט המחוזי הרשיע וקבע כי אף אם החיפוש היה בלתי חוקי, טעה בית משפט השלום על שפסל את הסכין כראייה. ערעורו של הנאשם לבית המשפט העליון התקבל ובית המשפט קבע כי לא היה יסוד סביר לחשוד כי הנאשם נושא סכין ולכן החיפוש לא היה חוקי.

מהישגי המשרד בתחום: במהלך בדיקת רכב שגרתית בוצע חיפוש ברכבם של בני זוג ונתפסו כ-7 גרם סם מסוג חשיש. כתב אישום הוגש לבית המשפט השלום. המדינה הסכימה למחוק את כתב האישום, לאחר שקיבלה את הנימוקים שהעלה עו"ד בני נהרי בפני גורמי התביעה כי החיפוש היה בלתי חוקי, ובני הזוג לא הועמדו לדין. (אוגוסט 2012).

לעוד מאמרים וכתבות בתחום – לחצו כאן